סניורה לידיה מהמלון המוצלח באמלפי הסבירה לי שלא אומרים 'פוזיטאנו' אלא 'פוסיטאנו'. עם הידע החדש שרכשתי בארוחת הבוקר, יצאתי לכבוש את פוסיטאנו. היה לי ממש קל, כי אנשי העיר טרחו לשלט אותה בצורה מקיפה ומקסימה ביותר.
עכשיו אני כבר לא יודעת מה יותר יפה, פוסיטאנו או שלל השלטים שלה.
נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב, בָּאָבִיב (שיר מקסים שכתב והלחין מיכה שטרית). קבלו באהבה את עשרת הגנים היפים של דרום איטליה*.... המשך
ונציה הייתה העיר האיטלקית הראשונה בה דרכתי, בקיץ 1993. שעות ספורות אחרי הנחיתה, תוך שיטוט חסר מטרה מוגדרת בסמטאותיה הפנטסטיות של העיר, הרגשתי שהגעתי הביתה. לא הכרתי את השפה, לא את המנהגים ולא המקום, אך משהו שלא יכולתי אז לעמוד על טיבו החל לשבות את לבי.
המשך...