ניסיון של שנים בהזמנת קפה באיטליה לא הכינו אותי לרגע הזה: "היית צריכה לבקש קפה לָאטֶה" אומר לי הבריסטה בקפה 'אדורו' ומציע מיד להכין לי קפוצ'ינו חדש, אחרי שמבחין בהלם שמתפשט על פני לנוכח המקיאטו המוגש לי. בטריאסטה (Trieste) זורם הקפה בעורקי העיר כבר למעלה מ 300 שנה ותושביה נחשבים כצרכניו הגדולים באיטליה, אך שפת הקפה המקומית היא כאב ראש גדול עבור התיירים. הגעתם לטריאסטה ותרצו קפה אספרסו? בקשו 'נֵרוֹ'. חושקים במַקְיָאטוֹ? בקשו 'קָאפּוֹ', 'קָאפּוֹ אִין בִּי' (מקיאטו בכוס זכוכית) או 'גוֹצָ'ה' (טיפה). משתוקקים לקפוצ'ינו? בקשו קפה לָאטֶה או 'קפוצ'ינו איטלקי', וזוהי רק תחילת הרשימה. הכול כאן קצת מבלבל אך זוהי טריאסטה, בירת מחוז פריולי-ונציה-ג'וליה שבצפון מזרח איטליה, עיר איטלקית עם מראה אוסטרי, או אולי עיר אוסטרית עם נשמה איטלקית.
בתי הקפה הספרותיים
טריאסטה, הנמצאת בצפון מזרח איטליה בגבול סלובניה, קשרה את גורלה עם אוסטריה במאה ה-14, כשביקשה את עזרתה כנגד הונציאנים שרצו לכובשה. האוסטרים לא סירבו ושלטו בה יותר מחמש מאות שנים. בשנת 1719 הכריז הקיסר קארל השישי על נמל טריאסטה כנמל חופשי, מהלך ששינה את פניה של העיר. הצמיחה והשגשוג הכלכלי משכו לכאן סוחרים, בנקאים, בעלי מלאכה ומהגרים, ביניהם בלטו שלוש קבוצות של סוחרים: יוונים, סרבים ויהודים. סחורות, רעיונות, אמונות, ידע וטכנולוגיה זרמו אל העיר וממנה וטריאסטה הפכה מעיירה ימי ביניימית קטנה לעיר מסחר חשובה. אחד המוצרים הנחשקים שהגיע לנמל היה הקפה, שהמשיך מכאן אל בתי הקפה של מרכז אירופה. סביב העגינה הבלתי פוסקת של ספינות עמוסות בקפה ירוק קמה תעשיה שלמה של חברות לעיבוד פולי הקפה, בתי קלייה ובתי קפה. כנראה שבזכות הטורקים כבש הקפה את וינה: מספרים שבמנוסתם מהבירה ההבסבורגית בספטמבר 1683, נטשו החיילים אוהלים, כלי נשק ושקים של גרגרי קפה ירוקים. תחילה חשבו הוינאים שמדובר באוכל לגמלים והתעלמו מהשלל, אך לאחר שהותאם לחיך האירופאי, נקלט הקפה בהצלחה.
טריאסטה מלאה בבתי הקפה היסטוריים מתקופת ה'בל אפוק', הנראים הרבה יותר אוסטרים מאיטלקים. קפה תומאסו, קפה דלי ספקי, קפה סטלה פולארה, בר אורבניס, הפעילים גם כיום, שימשו מקום מפגש לאינטלקטואלים ואנשי עסקים, אמנים וסופרים. כאן התנהלו חיי החברה, התרבות והפוליטיקה של העיר, הוצגו תערוכות ונערכו קונצרטים. בבתי הקפה נפגשו, שוחחו וקראו ולא רק עמדו על הבר לאספרסו או 'נֵרוֹ'. קפה סן מרקו, שהיה ועודנו אחד ממקומות המפגש האהובים על המקומיים, משך גם זרים אל העיר הדינאמית והסוערת כרוח הבּוֹרָהּ. הסופר האירי ג'יימס ג'ויס שהגיע מדבלין וחי בטריאסטה יותר מעשור, התפרנס בין השאר ממתן שיעורים פרטיים באנגלית לעשירי העיר. בין תלמידיו היה הסופר אהרון הקטור (אטורה) שמיץ, בן למשפחה יהודית, שגילם בשם העט איטלו סבבו את טריאסטה הרב תרבותית, הנמצאת בצומת דרכים שבין העולם האיטלקי, הגרמני והיהודי. ד"ר אדוארדו וייס, פסיכואנליטיקאי יליד העיר ותלמידו של פרויד (ששהה תקופה קצרה בעיר אך לא ממש התחבר אליה) נפגש בקפה סן מרקו עם המשורר והסופר אומברטו סאבה, שהיה גם מטופל שלו. את ג'ויס, סבבו וסאבה תוכלו לפגוש בסיורכם במרכז העיר, רוחם מרחפת בין הרחובות ופסלי ברונזה שלהם בגודל טבעי ניצבים במקומות בהם שוטטו בעבר: פסלו של ג'ויס ניצב על הגשר 'האדום' החוצה את התעלה הגדולה, לא הרחק מדירתו הראשונה וממקום עבודתו ב'ברליץ', סאבה 'ממהר' אל חנות הספרים שלו ברחוב סן ניקולו וסבבו נראה לאחרונה בפיאצה אורטיס, בדרכו לספריה העירונית שם הרבה לקרוא וללמוד.
בית הכנסת והגטו היהודי
צמוד לקפה סן מרקו עומד בית הכנסת של טריאסטה, שנבנה בשנים בהן חי ג'ויס בעיר ונחנך בשנת 1912. רבים מידידו ותלמידיו של ג'ויס השתייכו לקהילה היהודית, שמנתה אז יותר מ 6000 איש, מה שמסביר את גודלו יוצא הדופן של בית הכנסת. בימי הביניים מנתה הקהילה משפחות ספורות שעסקו בבנקאות ומסחר. הרחק מעיניי האפיפיור ברומא התנהלו החיים היהודיים בטריאסטה בשלווה יחסית. בלחץ סוחרים מקומיים הוקם בשנת 1694 הגטו הראשון בפיאצטה טראונר שעל גבעת סן ג'וסטו, לא רחוק מהקתדרלה ומבית הקברות הראשון של הקהילה. שלוש שנים מאוחר יותר, בעקבות פנייתם של היהודים לקיסר האוסטרי, הועבר הגטו למקום מרכזי יותר מבחינת חיי המסחר של העיר והוקם באזור שבין כיכר הבורסה לתיאטרון הרומי. בגטו נבנו ארבעה בתי כנסת בהם התפללו בנוסח אשכנזי וספרדי והוקם בית ספר יהודי, הפועל עד היום. מהגטו עצמו לא נותר דבר מכיוון שנהרס בשנות ה-30 של המאה הקודמת בשל תנאי תברואה ירודים. את חפצי הקודש שהיו בבתי הכנסת ניתן לראות כיום במוזיאון היהודי, הנמצא ברחוב ויה דל מונטה, המתואר יפה בשירו העצוב של סאבה, 'שלושה רחובות'. איזור הגטו שופץ והפך לאטרקציה תיירותית: סביב הרחובות ויה דלה בקריה וויה דל פונטה פועלים כיום בתי קפה קטנים, מסעדות, חנויות ספרים ועתיקות. בית הקברות היהודי הנוכחי, הנמצא כשלושה ק"מ דרומית למרכז העיר, נפתח בשנת 1909 ונמצאות כ 12,000 מצבות.
בורגו תרזיאנו והתעלה הגדולה
לקיסרית האוסטרית מריה תרזה, שעלתה על כס שלטון באמצע המאה ה-18, היתה בעיה קטנה: היא לא כל כך אהבה יהודים, וציוותה על אלפים מיהודי וינה ובוהמיה לעזוב את ממלכתה בתוך ימים ספורים. את כספם של יהודי טריאסטה היא דווקא חיבבה וקיוותה לרתום אותו לקידום תכניותיה הכלכליות. למרות שכף רגלה המלכותית לא דרכה מעולם בטריאסטה, תרמה מריה תרזה תרומה אדירה בכך שבחרה בה כעיר הנמל המועדפת עליה ופתחה אותה לעידן המודרני. היא הרסה את חומות העיר העתיקה וחיברה אותה עם הרובע החדש שהקימה, בורגו תרזיאנו שהוקם סביב התעלה הגדולה שבנתה, שאפשרה לספינות להיכנס אל תוך העיר ולפרוק את סחורותיהן. היא ביטלה מסים וחוקים שהפלו יהודים כמו ההכרח לשאת טלאי צהוב. בנה, הקיסר יוזף השני, המשיך במדיניותה הליברלית, פרסם את 'צו הסובלנות' שאפשר חופש פולחן ועבודה, יזם את פתיחתו של בית הספר היהודי והסיר את דלתות הגטו בשנת 1784. בזכות פעילות הנמל פרחו חברות ביטוח קטנות שהתאחדו בהמשך לשתי חברות ביטוח גדולות הפעילות עד היום: ג'נראלי וראס.
כשמטיילים סביב התעלה הגדולה, אפשר לקלוט במבט אחד את משמעות מדיניות הסובלנות, שאפשרה לכל קבוצה אתנית להקים את בית התפילה שלו בעיר. במרחק קצר זו מזו עומדות הכנסייה הסרבית אורתודוכסית, כנסיית סנט'אנטוניו הקתולית והכנסייה היוונית אורתודוכסית. כשתעמדו בקצה התעלה הגדולה, ויה ג'ואקינו רוסיני פינת ויה פליצי, הרימו את העיניים וקראו בעברית (או בשבע שפות אחרות) איך בחרו לזכור ולהזכיר כאן את מריה תרזה: "מלכת אוסטריה הפעילה למען טריאסטה, עיר חדישה וקוסמופוליטית". הקהילה היהודית המשיכה לגדול, להתעשר, לבנות ולהיבנות: רבים מהארמונות היפים ביותר שתראו בשיטוטכם במרכז העיר היו שייכים בעבר למשפחות יהודיות: מורפורגו, דה מינרבי, טרבס, הירשל, ויואנטה ועוד. בעקבות עלילת דם בקורפו מגיעים לטריאסטה בסוף המאה ה-19 כאלף יהודים מהאי היווני ומצטרפים לקרובי משפחתם בקהילה, שמתפרנסים ממסחר באתרוגים.
מזח אאודצ'ה ופיאצה אוניטה ד'איטליה
אל מזח אאודאצ'ה, הנכנס כ 246 מטרים אל תוך הים, מומלץ להגיע לפני השקיעה ולצפות ממנו בשמש הנעלמת. המזח הוקם כבר במאה ה-18 אך נקרא על שם המשחתת האיטלקית שעגנה בו ב-3 בנובמבר 1918 וסימלה באופן רשמי את איחוד טריאסטה עם איטליה לאחר מאות שנים של שלטון אוסטרי. האיחוד לא היטיב עם העיר, שעברה תקופה של משבר כלכלי והתדרדרות. הליכה מהמזח מובילה אל פיאצה אוניטה ד'איטליה, הכיכר הגדולה הנפתחת אל הים, הנחשבת ל'סלון' של העיר. את הכיכר מקיפים ארמונות מרהיבים המעידים על עושרה וחוסנה הכלכלי של טריאסטה בתקופת הזוהר שלה, סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, רגע לפני השינויים שיביאו עמם האיטלקים.
הארמון המרשים הניצב מול הים הוא בית העירייה, לא רחוק ממנו ניצב ארמון סטראטי השייך לחברת הביטוח ג'נרלי, בו נמצא אחד מבתי הקפה ההיסטוריים של העיר – קפה דלי ספקי. ארמון הממשל, פאלאצו דל גוברנו, שנבנה בתחילת המאה ה-20 ועוטר בפסיפס זכוכית יפה, ניצב מול ארמון חברת הספנות לויד טריאסטינו המשמש כיום כמטה מחוז פריולי ונציה ג'וליה, לידו ניצב מלון גרנד הוטל דוקי ד'אאוסטה.
בין שתי מלחמות העולם עוברים בנמל של טריאסטה מיליוני מהגרים, ביניהם יהודים רבים, בדרכם לאמריקה, אוסטרליה ופלשתינה. במקביל צומח באיטליה השלטון הפאשיסטי, שהיה בתחילת דרכו ביתם הפוליטי של יהודים רבים. בקרבת המזרקה שבכיכר מנציח לוח זיכרון את הגעתו של מוסוליני לטריאסטה ב-18 לספטמבר 1938. על בימה שנבנתה מול בית העירייה הכריז מוסוליני על החלת חוקי הגזע הפאשיסטים על יהודי איטליה. ברומא נתפסה טריאסטה כעיר הכי 'יהודית' באיטליה, לא מבחינה מספרית – ברומא ובמילאנו היו יותר יהודים – אלא מבחינת השתלבותם בכלכלה ובממשל: טריאסטה הייתה עיר עם אוכלוסיה יהודית חזקה ולמוסוליני היה חשוב לשאת את נאומו דווקא כאן.
חוקי הגזע אסרו על נישואין בין איטלקים ליהודים, נאסרה העסקת יהודים בחברות ממשלתיות ופרטיות בעלות אופי ציבורי כמו בנקים וחברות ביטוח, נאסרה כניסת יהודים לאיטליה, נשללה האזרחות האיטלקית שניתנה ליהודים זרים שהגיעו אליה אחרי 1919, יהודים לא יכלו להשתייך לארגון עובדים ולשמש כרופאים, עורכי דין ועיתונאים. נאסר על תלמידים יהודים להמשיך וללמוד בבתי הספר הממלכתיים ובאוניברסיטאות. נאסר על מורים, מרצים, פרופסורים וחוקרים להמשיך וללמד במוסדות חינוך ואקדמיה. כל הסטודנטים והתלמידים בקהילת טריאסטה שמנתה אז כ 6000 איש, הסתובבו ברחובות. הקהילה התארגנה בבית הספר היהודי, שם לימדו במשך חמש שנים (1938-1943) טובי הפרופסורים והמורים – אלו שפוטרו מהמוסדות הממשלתיים. בחמש שנים אלו מבינים יהודי טריאסטה שצריך לברוח ומי שיכול, עושה זאת. לא כולם רצו לברוח: חלק חשבו שמספיק לעזוב את הקהילה, חלק נישאו בנישואי תערובת ועזיבה לא עמדה מבחינתם על הפרק. היו שקיבלו עיטורי מלחמה והרגישו פטריוטים איטלקים. חלק אמרו שהם כבר מבוגרים מכדי לעזוב. בשנת 1940 נלקחים הדרכונים של יהודי איטליה. הנאצים כובשים את צפון איטליה בספטמבר 1943 וביום כיפור נערכת בטריאסטה האקציה הראשונה. רבים התחבאו אצל משפחות נוצריות בעיירות ובכפרי הסביבה, חלקם חזר לעיר לאחר המלחמה. כאלף מיהודי טריאסטה נשלחו להשמדה. כיום רשומים בקהילה כ 510 יהודים.
מחנה הריכוז וההשמדה ריזיירה די סן סאבה
הביקור במחנה הריכוז וההשמדה ריזיירה די סן סאבה, השוכן בפאתי טריאסטה, מטלטל ומכאיב, אך מראה קבוצות התלמידים הרבות המבקרות כאן מדי יום מעורר סוג של תקווה. באתר, שהוכרז בשנת 1965 כאתר הנצחה לאומי, מבקרים מדי שנה כ 100,000 איש ומתקיימות בו תערוכות, הרצאות, אירועי זיכרון וכנסים. בתוך מפעל לעיבוד אורז שהוקם בשנת 1913 והפך בהמשך למחנה צבאי, פעל מחנה הריכוז היחיד באיטליה שהיה בו כבשן ושתפקד כמחנה השמדה. האסירים היו ברובם חברי המחתרת האנטי פאשיסטית – פרטיזנים איטלקים, סלובנים וקרואטים, בני ערובה, אזרחים שנעצרו בחשד לשיתוף פעולה עם הפרטיזנים ויהודים. האסירים הועסקו בעבודות שונות כמו חיתוך העץ למשרפה, מיון בגדי הקורבנות, מיון חפצי הערך שנשדדו מיהודים והובאו למחנה. עשרות יהודים נרצחו במחנה, אם כי רוב הנספים היהודים מהאזור המבצעי של החוף האדריאטי, שטריאסטה הייתה חלק ממנו, נשלחו ישירות לאושוויץ: 70 משלוחים יצאו מתחנת הרכבת המרכזית של טריאסטה מדצמבר 1943 ועד פברואר 1945. בניגוד למחנות הריכוז בבולצאנו ובפוסולי, בריזיירה די סן סאבה נותרו מעט מאוד מסמכים ושאלות רבות עדיין פתוחות, כמו מספרם המדויק של הקורבנות. בתהליך המשפט הפומבי שהתקיים בשנת 1976, דובר על לא פחות מ 2000 איש שנרצחו במחנה. בדרכי חזרה למרכז העיר מתערבבות המחשבות עם רוחות העבר ועם רוח הבורה המקפיאה, המבקרת כאן לעתים.
________________________________________________________________________________
תודה למר ליביו וזיארי, ד"ר מאוריציו לורבר ולואיג'ה דל מורו על עזרתם בהכנת הכתבה.
________________________________________________________________________________
הכתבה התפרסמה במוסף 'מסלול' של ידיעות אחרונות לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אפריל 2019
________________________________________________________________________________
רשמים מטיול בפריולי ונציה ג'וליה ביוני 2019
רשמים מטיול בפריולי ונציה ג'וליה בספטמבר 2019
________________________________________________________________________________
המלונות המומלצים של טריאסטה
מלון מומלץ מאד ליד טריאסטה, במפרץ סיסטיאנה
________________________________________________________________________________
