העצב על מה שקורה באיטליה רב עד מאד, וזה בנוסף למחשבות על העתיד ועל ההשלכות הכלכליות של כל ה'בְּרוֹךְ' הזה שנכנסנו אליו. אני ממש בטוחה שאיטליה תתאושש רק לא ברור לי מתי ואחרי כמה חולים ומתים ומה יהיה הנזק הכלכלי והנפשי, שכבר עכשיו ברור שיהיה כבד ביותר.
מבחינת הקורונה, אנחנו נמצאים היום (29.3) היכן שהאיטלקים היו ב 5 למרץ (כ 3800 חולים) ו 14 מתים (שם ב 26.2). היום באיטליה מדווחים על כמעט מאה אלף חולים ומעל 10,000 מתים. נכון: ישראל אינה איטליה, אנחנו מדינת 'קצה' עם פתח כניסה ויציאה אחד, אי מוקף יבשה, אצלנו התחילו עם הבידוד מוקדם יותר ויש תקווה שאולי נצליח להשתלט על המגפה בצורה יותר טובה.
אני עוקבת אחר הנתונים המתפרסמים בכל יום. התמכרתי לאתר worldometers המציג את הנתונים, ל coronavirus.gimbe המנתח את משמעויות הנתונים, למעבדה הדיגיטלית של 'לה רפובליקה' ולאתר של משרד הבריאות האיטלקי, המציג את המצב בכל המחוזות והפרובינציות.
מחוז לומברדיה (Lombardia) הוא האזור המוכה ביותר באיטליה מבחינת המגיפה. זהו המחוז המאוכלס, המתועש והעשיר ביותר באיטליה. חיים בו קצת יותר מעשרה מליון איש, בשטח שגדול קצת יותר ממדינת ישראל (כמעט 24 אלף קמ"ר). בלומברדיה 12 פרובינציות ואלו שמצבן הקשה ביותר הן פרובינציית ברגמו (8349 חולים נכון ל 28.3), מילאנו (7783 חולים), ברשה (7678 חולים) וקרמונה (3605 חולים). אגב, את הפוסט הזה התחלתי לכתוב לפני שבוע (24.3) ונחרדתי מהקפיצה בכמות החולים והמתים שהתרחשה בפרק הזמן הזה.
היום כבר כולם מדברים וכותבים על אותו משחק כדורגל גורלי שהתקיים בסן סירו ב 19.2 בין קבוצת אטאלנטה ברגמו לולנסיה ועל ההדבקה המטורפת שנגרמה בעקבותיו, שהפכה את ברגמו לפרובינציה הנגועה באיטליה.
הזמר הברגמסקי רובי פקינטי Roby Facchinetti וחברו ללהקת Pooh סטפנו ד'ורציו Stefano D'Orazio יזמו, כתבו הפיקו והקדישו לעיר הפצועה את השיר Rinascerò, rinascerai, ('אוולד מחדש, תיוולדי מחדש') ושילבו בסרטון רופאים, רופאות, אחים ואחיות מברגמו, את המאמן ג'אן פיירו גאספריני ואחדים מהשחקנים. פקינטי, אגב, הוא אוהד אטאלנטה וזה שחיבר את ההימנון הקודם של הקבוצה – 'דאה מגי'קה', Dea Magica.
הטקסט של השיר החדש מתכתב עם השורה האחרונה (קנטו 34 שורה 139) ב'גיהנום' של דאנטה. יומו של דאנטה, Dantedì, צויין כמדי שנה ב 25 במרץ אך הפעם במתכונת שונה בהתאם למגבלות. "אוולד מחדש, תיוולדי מחדש, וכשהכל יגמר, נחזור לראות שוב את הכוכבים. הסערה שמציפה מכופפת אך לא תשבור אותנו (…) הימים האלו ישנו את חיינו אבל הפעם נלמד קצת יותר (…)".
השיר מרגש ומציג את נופיה המופלאים של העיר ברגמו וסביבותיה. אני יודעת שעוד נחזור אליה. נחזור ללומברדיה. נחזור לאיטליה, ובלי שום קשר אלינו, מחזיקה אצבעות שאיטליה תחזור לעצמה ותוולד מחדש.
