שייט של 40 דקות מונציה יביא אתכם אל האי בוראנו Burano, אחד האיים המקסימים ביותר בלגונה: זהו כפר דייגים צבעוני, שכל בית מבתיו צבוע בצבע אחר.
1. מספרים כי הדייגים, שבילו חודשים רבים בים הפתוח, היו צובעים את בתיהם כדי שיוכלו להכיר ולזהות אותם לאחר תקופת היעדרות ארוכה. גרסה נוספת טוענת שצבעוניותם של הבתים אמורה להקל על זיהויים ביום ערפילי במיוחד ואילו הגרסה השלישית מספרת על חיוניותם של צבעי הבתים לשיכורים מבין הדייגים…
2. פיאצה בלדסרה גאלופי Baldassare Galuppi היא הכיכר המרכזית, סביבה מסעדות דייגים רבות. גאלופי, שפסלו ניצב במרכז הכיכר, היה מלחין איטלקי שנולד באי בתחילת המאה ה-18, ונודע בכינויו 'איל בוראנלו'. אם תרצו להסתובב ברחובות בהם לא תפגשו איש מלבדכם, התרחקו מהרחוב הראשי וחנויותיו הומות התיירים, פנו מהכיכר אל הסמטאות הצדדיות של האי ושוטטו בין הבתים. הגיעו עד שפת התעלה ולכו לאורכה…
3. בוראנו הפך למרכז תעשיית התחרה במאה ה-16 והאי מלא בחנויות המוכרות עבודות תחרה מכל סוג שהוא. שימו לב שאתם קונים עבודות מקומיות ולא מיובאות מהמזרח, אם הדבר חשוב לכם. במרכז האי נמצא מוזיאון התחרה, המציג את אוספיו של בית הספר לתחרה שפעל במקום משנת 1872 ועד שנת 1970.
4. בפתחי הבתים מתנופפים וילונות המאפשרים לדלתות להישאר פתוחות, להכניס מעט רוח ולצנן בכך את חום הקיץ. מי שרוצה להתקין בביתו מזגן ייצטרך להעמידו על הגג ולא על הקירות החיצוניים.
5. בבוראנו חיים כיום כ-2700 איש, ואוכלוסיית האי הולכת ומתמעטת: השנה נולדו כאן רק 22 תינוקות. בביקורי האחרון (אוגוסט 2012) שמתי לב למספר הרב של הבתים המוצעים למכירה: האוכלוסיה המתבגרת נוטשת ועוברת להתגורר ביבשה, וגם הצעירים מהגרים מכאן, בחיפושם אחר עבודה. הפרנסה העיקרית של תושבי האי שהתבססה בעבר על דייג, מתבססת היום כמעט כולה על תיירות.
הגעתם לכאן לשעה אך מתחשק לכם להשאר ללילה?
עברו על הגשר המחבר את בוראנו לאי הסמוך והירוק מזורבו Mazzorbo, והגיעו אל המלון המיוחד Venissa Ristorante Ostello, כאן תוכלו גם לאכול טוב וגם לישון. המלון (שהוא למעשה פונדק, locanda באיטלקית) נפתח ביוני 2010, והמסעדה המעולה הפועלת במקום, המנוהלת על ידי השפית פאולה בודל, נפתחה בתחילת 2012. באי מזורבו חיים כ-300 איש ובשונה מבוראנו נותר חקלאי ברובו, שופע כרמים וגינות ירק.
