טורינו עכשיו

טורינו היא לטעמי יעד נפלא לחופשה עירונית מפנקת, העיר המלכותית והצרפתית ביותר באיטליה. תוכלו לבלות כאן ימים אחדים ועדיין יש סיכוי שלא תספיקו לבקר בכל האתרים שיש לעיר הזו להציע, בהם מוזיאונים מרתקים, 18 ק"מ של רחובות מקורים עם ארמונות בארוקיים מרהיבים, בתי קפה מפנקים וחנויות מסוגננות, בקיצור: בונבוניירה. הסתיו (או האביב…) הוא בדיוק הזמן לבקר באחת הערים המפתיעות באיטליה!

פיאצה קרלו פליצ'ה. צילום: דלית קצנלנבוגן (2008)

הכרות עם מרכז העיר

נקודת מוצא נוחה לטיול הרגלי היא תחנת הרכבת פורטה נובה Porta Nuova שהוקמה ב-1861 ושיפוצה הסתיים בשנת 2018. זוהי התחנה השלישית בגודלה באיטליה ועוברים בה מדי יום יותר מ-200 אלף איש. יוצאים מהתחנה ומגיעים בהליכה קצרצרה אל כיכר קארלו פליצ'ה Piazza Carlo Felice, במרכזה גינה ירוקה ומוצלת עם ספסלים ומדשאות וממנה יוצא הרחוב המקורה הראשי של מרכז העיר, ויה רומא Via Roma, המתאים באופן מושלם לימי גשם. זהו הציר המרכזי של העיר ואחד הרחובות המפורסמים ביותר בטורינו, המחבר את תחנת הרכבת פורטה נובה עם פיאצה קסטלו. מי שמגיע לעיר עם מכונית יוכל לחנות בחניון שמתחת לכיכר.

טורינו קלה ונוחה להתמצאות: כיאה לעיר רומית, בנוי מרכז העיר כגריד של רחובות הניצבים זה לזה. בניגוד לערים אחרות במרכז איטליה, אין בטורינו שרידים מימי הביניים, משום שהעיר הפכה למרכז בעל חשיבות רק במאה ה-16, כשדוכס ממלכת סבויה (ממלכה שהשתרעה מדרום לאגם ג'נבה ועד הים הליגורי) העביר את חצרו מהעיר שמברי שבצרפת לטורינו באיטליה ובכך הפך אותה למרכז שלטוני, כלכלי ואומנותי.

מכיכר קארלו פליצ'ה מתחילים ללכת ברחוב ויה רומא, עוברים את זארה וספורה, לואי ויטון ודולצ'ה וגבנה, הממוקמים במבנים מודרניים שנבנו בתקופה הפשיסטית. חלק זה של  הרחוב נבנה מחדש בין 1933 ל-1937 והוא מסתיים בכיכר בה תוכלו להבחין בשתי מזרקות, בהן שרועים שני אלי נהר המסמלים את שני הנהרות הנפגשים בעיר: נהר הדורה ונהר הפו. הלב נפתח באמת כשמגיעים אל כיכר סן קרלו הבארוקית, 'חדר האורחים של טורינו', סביבה בתי קפה ההיסטוריים כמו 'קפה סן קרלו' או 'קפה טורינו'.

כיכר סן קרלו, טורינו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2008)

כיכר סן קרלו היא האלגנטית ביותר בטורינו: מוקפת ארמונות וכנסיות מתקופת הבארוק ובמרכזה ניצב פסלו של דוכס סאבויה עמנואלה פיליברטו (1528-1580), שהעביר את בירת הדוכסות משמברי בצרפת לטורינו בשנת 1563. על הכיכר חולשות שתי כנסיות כמעט זהות, סן קרלו וסנטה כריסטינה. בצפון הכיכר נמצאת גלריית סן פדריקו המקסימה השוכנת במבנה ניאו-קלסי אלגנטי, הבנוי כרחוב מקורה בעל תקרות זכוכית שקופות. הגלריה נפתחה בשנת 1933 ומשמשת כמרכז מסחרי ובו חנויות, מסעדות, בית קולנוע ומשרדים. בעבר, כשרחובות העיר היו רשת של דרכים מבוצבצות ולא סלולות, היו גלריות מעין אלו המקומות היחידים בהן יכלו נשות האצולה להסתובב במיטב מחלצותיהן מחוץ לבית ו'להשוויץ בבגדים', מקום מפגש מוגן ובטוח לאצילי העיר. כיום נמצאות בגלרית סן פדריקו חנויות שונות, מתחם בתי קולנוע Lux וכן המרכז הקולינרי fiorfood השייך ל Coop. לפני שעוזבים את כיכר סן קרלו אל תחמיצו את חנות השוקולד דומורי (Piazza San Carlo, 177) בה תוכלו לטעום ולרכוש שוקולד באיכות יוצאת דופן ועוד מתחמון מיוחד הנמצא בצמוד לכיכר – מתחם סן קרלו דל 1973, אליו נכנסים דרך כניסה 161 בכיכר סן קרלו, שתביא אתכם לחצר פנימית מקסימה, בתוכה חנות, צמחיה ופסלים וגם דירת אירוח. אם חוצים את החצר מגיעים לרחוב המקביל המקביל לויה רומא – אך לא פחות נהדר ו"שווה" ממנו – Via Lagrange. כן, גם כאן יש סניף של איטלי אבל חברים, פתחתי פה מספיק סוגריים ואנחנו בכלל בכיוון גלריה סן פדריקו. אז אל תוותרו על ויה לגרנז' אבל עכשיו אנחנו בדרך לסן פדריקו.

גלריה סן פדריקו, טורינו. צילום: חיים פטרוניו (2016)
בתי קולנוע LUX בגלריה סן פדריקו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2021)

יוצאים מגלריה סן פדריקו חזרה אל ויה רומא, חוצים את הכביש, פונים שמאלה ואז ימינה דרך Via Principe Amedeo  אל פיאצה קאריניאנו Piazza Carignano ההדורה, מעליה מתנשא ארמון קאריניאנו. בצמוד לכיכר קאריניאנו נמצא המוזיאון המצרי (עליו יורחב בהמשך).

ארמון קריניאנו, החזית המוקדמת (הבארוקית). צילום: חיים פטרוניו (2016)

בארמון קאריניאנו, שתוכנן במאה ה-17 על יד הארכיטקט גוארינו גואריני בסגנון הבארוק, נולד מלך איטליה הראשון, הלא הוא ויטוריו עמנואלה השני. ארמון זה הפך לימים למושב הראשון של הפרלמנט האיטלקי (1861-1864) ומשמש כיום כמוזיאון הריסורג'ימנטו (מוזיאון התקומה האיטלקית).
כדאי להיכנס אל החצר הפנימית של הארמון ולצאת מצידו השני, ישר אל הכיכר שבמרכזה נמצא פסלו של מלך סרדיניה קרלו אלברטו, (אביו של ויטוריו עמנואלה השני). קרלו אלברטו הוא המלך שהעניק ליהודי פיימונטה שוויון זכויות מלא בשנת 1848, ושלט הוקרה למעשהו נמצא בבית הכנסת המרהיב של קזאלה מונפראטו.

פסלו של קרלו אלברטו. צילום: אלכס שפר (2018)

אם תעיפו מבט אחורה אל חזית הארמון תגלו כי החזית ממנה יצאתם שונה מהחזית דרכה נכנסתם לארמון:

ארמון קאריניאנו, החזית המאוחרת. צילום מתוך 'ויקיפדיה'

הסיבה היא שבמאה ה-19 הורחב הארמון והחזית עוצבה בסגנון שרווח באותה תקופה, הסגנון הניאו קלאסי. בקצה המרוחק של הכיכר נמצאת הספריה האוניברסיטאית הלאומית של טורינו (Biblioteca Nazionale Universitaria di Torino). הסיור הרגלי ממשיך בכיוון פיאצה קסטלו – פונים שמאלה ומגיעים אל גלריה נהדרת שאין להחמיץ, גלריה סובאלפינה Galleria Subalpina, המחברת בין פיאצה קרלו אלברטו לפיאצה קסטלו. גם בה חנויות ייחודיות ובית קולנוע, ובפינתה נמצא בית הקפה ההיסטורי הידוע והמומלץ עד מאד בראטי & מילאנו Baratti & Milano שנוסד בשנת 1875.

גלריה סובאלפינה, טורינו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2008)
גלריה סובאלפינה, טורינו. צילום: חיים פטרוניו (2016)

כשיוצאים מגלריה סובאלפינה פונים שמאלה ונכנסים אל בית הקפה ההסטורי שיעטוף אתכם באווירת העולם הישן, עד שלרגע ידמה לכם שהגעתם לכאן במנהרת הזמן. מה עושים כאן? יושבים, נחים, בוהים בחלון הראווה הפונה אל גלריה סובאלפינה הסמוכה, מזמינים ביצ'רין – משקה מקומי שהומצא בטורינו, המבוסס על שוקולד נמס, קפה וקצף חלב. כאן גם מייצרים את פרלין השוקולד הידוע בשם 'ג'אנדויוטו' Gianduiotto, העשוי מאגוזי מלך, קקאו וסוכר.
אתר בית הקפה: Baratti & Milano

בראטי & מילאנו. ניתוק מושלם מהעולם. צילום: דלית קצנלנבוגן (2016)

שני צעדים מקפה בראטי & מילאנו נמצא עוד בית קפה הסטורי – קפה מולסאנו Mulassano, שנפתח בשנת 1879, וטוען להמצאת ה'טרמצינו' tramezzino – כריכון עשוי משני משולשים של לחם לבן ורך, המוגש היום בכל בר איטלקי. מלבד כריכונים וקפה תוכלו לטעום גם שם את הג'אנדויוטו (בתמונה לצד הקפה).
אתר בית הקפה: Cafe Mulassano

קפה וג'אנדויוטו בקפה מולסאנו Mulassano בטורינו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2016)

אחרי האתנחתא בבתי הקפה ממשיכים אל הכיכר המסמלת יותר מכל את לבה הפועם של העיר – פיאצה קסטלו Piazza Castello. הכיכר נבנתה בשנת 1587 בהזמנת דוכס סבויה קרלו עמנואל הראשון והיא ניצבת סביב המבצר – ה'קסטלו' – ששימש כשער העיר הרומית, כמבצר הגנה בימי הביניים וכארמון מגורים מפואר במאה ה-18. הארמון, המשמש כיום כמוזיאון ונקרא פאלאצו מאדאמה Palazzo Madama, מקפל בתוכו מאות שנות היסטוריה של העיר טורינו. בבניין אחד נמצאים שרידי מגדלים ששימשו את שער העיר הרומית העתיקה, עליהן נבנה בימי הביניים מבצר, שהורחב במהלך השנים. את חזית הארמון המהודרת מהמאה ה-18 עיצב פיליפו יוברה, עת היה הארמון משכנן של שתי הגבירות המלכותיות, מריה כריסטינה מצרפת (אמו של דוכס סבויה קרלו עמנואלה השני) ומריה ג'ובאנה בטיסטה (אשתו השנייה של אותו דוכס).

אתר המוזיאון: Palazzo Madama

חזית ארמון פאלאצו מאדאמה הפונה אל פיאצה קסטלו. צילום: חיים פטרוניו (2016)
אולם הכניסה של פאלאצו מאדאמה. צילום: דלית קצנלנבוגן (2008)

בסמוך לכיכר קסטלו נמצאת הכיכר המלכותית, פיאצה ריאלה, בה ניצב הארמון המלכותי, פאלאצו ריאלה Palazzo Reale. כאן התגוררו הדוכסים מבית סבויה, מלכי סרדיניה ומלך איטליה, מהמאה ה-17 ועד איחוד איטליה. בתוך הארמון מוצגים החדרים המלכותיים, על עיצובם ורהיטיהם המקוריים וכן יצירות האומנות הרבות המקשטות את הארמון. מאחורי הארמון משתרעים הגנים המלכותיים, ג'ארדיני ראלה Giardini Reale שחלקם פתוחים לציבור הרחב. במוזיאון הנשקיה המלכותית, Armeria Reale השוכן באחד מאגפי הארמון המלכותי, נמצא אחד מאוספי כלי הנשק הגדול בעולם. האוסף נחנך על ידי מלך סרדיניה קרלו אלברטו בשנת 1873, ובו כלי נשק מימי הביניים ועד המאה ה-18, שריונות ופריטים צבאיים מעניינים. שוחרי אמנות יהנו מביקור בגלריה סבאודה Galleria Sabauda בה נמצאים אוספיהם של דוכסי ומלכי בית סאבויה: ציור פיימונטזי, טוסקאני ו-ונציאני מהמאות ה-14 וה-16 (פרה אנג'ליקו, פולאיולו, מנטניה, ג'ובאני בליני, ורונזה) ציור הולנדי צרפתי ופלמי (ואן אייק, ברוייגל, ואן דייק, ואן דר ויידן, רמברנט, פוסן). כיום ניתן להכנס למכלול המוזיאונים המלכותיים  –  Musei Reali – בכרטיס כניסה אחד, שעלותו בשנת 2024 היא 15 יורו. הכרטיס מאפשר כניסה לפאלאצו ריאלה, למוזיאון הנשקיה המלכותית, לספריה המלכותית, לגלריה סבאודה, לגנים המלכותיים, למוזיאון הארכיאולוגי, לקפלת תכריכי ישו ועוד. בקיצור רק במתחם הזה יש לכם אפשרות לחוויות מוזיאליות של כמה ימים.

חזית ארמון פאלאצו ריאלה הפונה אל פיאצה קסטלו. צילום: חיים פטרוניו (2016)

נכנסים אל חצר הארמון, שם נמצא גם בית הקפה המלכותי (Caffe Reale) וגם שירותים ציבוריים בתשלום. בין הקפה והשירותים ישנו מעבר מקורה היוביל אתכם אל הדואומו של טורינו – הקתדרלה. כשתצאו מהמעבר תראו מולכם את מגדל הפעמונים של הדואומו, שלאחרונה נפתח כאתר המציע לתיירים לעלות במדרגות למעלה לשתיית אפריטיבו ולצפייה בנוף. מימין למגדל תראו איזור מגודר בו נמצאים שרידי התיאטרון הרומי. שריד רומי נוסף הנמצא בקרבת הדואומו הוא השער הרומי המרשים פורטה פאלאטינה Porta Paratina.

הדואומו נבנה בסוף המאה ה-15 והוא אחת הדוגמאות היחידות בעיר למבנה מתקופת הרנסאנס. בדואומו נמצא אחד השרידים הדתיים החשובים ביותר לעולם הנוצרי, הנקרא 'תכריך טורינו'. מדובר, על פי המסורת, בשרידי הסדין שעטף את ישו לאחר צליבתו. התכריך נמצא בקאפלה דלה סאנטה סינדונה (קאפלת התכריכים הקדושים, שהכניסה אליה כלולה בכרטיס הכניסה למוזיאונים המלכותיים), ומקורו אינו ברור. הוא הובא לטורינו מצרפת על ידי עמנואלה פיליברטו במאה ה-16, אך למרות שחוקרים בדקו את התכריך וקבעו שזמנו אינו יכול להיות מתוארך לתקופת חיי ישו, הוא מושך אליו מאמינים רבים. הקאפלה בה נמצא התכריך נוספה למבנה המקורי של הדואומו במאה ה-17, תוכננה ועוצבה בסגנון הבארוק על ידי גוארינו גואריני. הקאפלה וכיפת הדואמו ניזוקו קשה בשריפה שהתרחשה במקום באפריל 1997 ושיפוצה הסתיים בשנת 2018. התכריך עצמו נמצא כיום במעבר שמשמאל למזבח, בתוך ארון סגור.

הדואומו של טורינו. צילום: חיים פטרוניו (2016)

יוצאים מהדואומו וחוזרים חזרה לפיאצה קסטלו, בה חבוייה פנינה אדריכלית של ממש, שחווית הביקור בה משולה בעיני לביקור בתוך קליידוסקופ: אל תחמיצו את כנסיית סן לורנצו שתכנן גוארינו גואריני באמצע המאה ה-17 עבור דוכסי סבויה. קל מאד לפספס את הכניסה לכנסייה זו מכיוון שאין לה חזית בולטת. היא צמודה לסבכת הברזל המפרידה בין פיאצה קסטלו לפיאצה ריאלה.

כיפת כנסיית סן לורנצו בטורינו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2018)

מפיאצה קסטלו יוצא רחוב ההופך בהמשך למדרחוב – ויה ג'וזפה גאריבלדי Via Giuseppe Garibaldi: קילומטר וקצת של חנויות יפות ובתי קפה.

לא רחוק מויה גאריבלדי ומהדואומו, בצמוד לכיכר השוק הפתוח הענק Porta Palazzo, (הפתוח בימים ב'-ו' מהבוקר עד 13:00 ובשבת עד 19:00), נפתח במרץ 2019 שוק האוכל המקורה החדש של טורינו. השוק פתוח 364 ימים בשנה, משמונה בבוקר ועד חצות. כתובת השוק המקורה: Piazza della Repubblica, 25, Torino

המוזיאונים של טורינו

בטורינו ישנן גלריות ואוספי אומנות חשובים וכן כמה מוזיאונים שאין באף עיר אחרת באיטליה.

>>> המוזיאון המצרי, השני בגודלו בעולם אחרי המוזיאון המצרי בקהיר, הוקם בשנת 1824, לאחר שנרכשו אוספיו של קונסול צרפת במצרים, ברנרדינו דרובטי, יליד טורינו. המוזיאון מציג יותר מ-30,000 פריטים ותעודות היסטוריות המציגים את ההיסטוריה ותרבות המצרית. בין המוצגים: פסל גרניט של רעמסס השני מן המאה ה-13 לפנה"ס, מקדש אבן מהמאה ה-15 לפנה"ס ששוחזר בקפדנות, ארונות קבורה, תכשיטים, ציורי קיר, כלי עבודה, מומיות, פפירוסים, פסלים ועוד.

אתר המוזיאון: המוזיאון המצרי
כתובת המוזיאון
Via Accademia delle Scienze, 6, 10123 Torino TO

+

דוברי איטלקית מוזמנים ליהנות מרצף הרצאות חינמיות של מנהל ואוצר המוזיאון כריסטיאו גרקו, שערך סדרה של סיורים וירטואלים במוזיאון בתקופת הקורונה.

צפו:

Le Passeggiate del Direttore

סדרה של 32 סרטונים קצרים ממש בכל המוזיאון.
עם המנהל והאוצר (החתיך והמקסים!) דר. כריסטיאן גרקו.
Dr. Christian Greco – Director of Museo Egizio

נקודת המוצא של אוסף המוזיאון היא ה'מנזה איזיאקה' (Mensa Isiaca, בצילום למעלה), לוח ברונזה עם ציורים בסגנון מצרי, בהם מתוארת האלה איזיס (Iside/Isis) שפולחנה התפשט ממצרים והמזה"ת במאה הראשונה לספירה והיה פופולרי בקמפניה וברומא, בה נתגלתה המנזה. הפולחן לאלה איזיס התפתח במזרח והגיע לאירופה שם ראו בה אלוהות איזוטרית שיכולה להבטיח חיים בעולם הבא. נדיר שנשתמר לוח ברונזה מהעת העתיקה ואכן ניצל לוח זה מביזת רומא (1527), עבר לידי הקרדינל במבו, נמכר לנסיכי גונזגה והגיע לטורינו סביב 1626. ה'מנזה איזיאקה' היא זאת שייסדה למעשה את הקשר בין טורינו למצרים: טורינו היתה במאה ה-17 בירתה הטריה של דוכסות סבויה, לאחר שעברה בשנת 1563 משמברי שבצרפת לטורינו, והייתה זקוקה לסמל, מיתוס שייתן לגיטימציה לשלטונם של דוכסי סבויה ולתפקידה של טורינו כבירה החדשה של הדוכסות. את המיתוס הזה יצרה ה'מנזה': מה יותר טוב מלומר שטורינו נוסדה על ידי המצרים? אפילו המילה Taurus, או Toro (הוא השור המצרי הקדוש אפיס), שולב בשמה של העיר, טורינו, (שנוסדה בכלל עוד לפני שהגיעו אליה הרומים על ידי שבט קלטי – הטאורינים). דוכסי בית סבויה נצמדו למיתוס הזה, נקשרו בצורה חיונית למצרים והחלו במבצעים שייקבעו לנצח את טורינו כמוקד של התרבות המצרית הבינלאומית. (הטקסט: מתוך הסדרה. התרגום שלי).

המוזיאון המצרי בטורינו. צילום: חיים פטרוניו (2016)

 

>>> המוזיאון החדש לקולנוע שוכן במבנה המולה אנטונליאנה La Mole Antonelliana. המבנה הגבוה (167.5 מ') נבנה במאה ה-19 כדי לשמש כבית כנסת, אך חילוקי דעות עם האדריכל ושינויים שהוכנסו בו הפכו את המבנה יקר מדי עבור הקהילה היהודית של טורינו ועוד בטרם הושלמה בנייתו נרכש על ידי העירייה ושימש במשך שנים כמוזיאון התקומה האיטלקית. כיום מאכלס המבנה את המוזיאון לקולנוע, ובתוכו מעלית פאנורמית העולה לגובה של 80 מ' ומאפשרת תצפית נפלאה על העיר וסביבותיה.

אתר המוזיאון: המוזיאן הלאומי לקולנוע
כתובת המוזיאון:
Via Montebello, 20/A, 10124 Torino TO

מוזיאון הקולנוע בטורינו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2018)

>>> המוזיאון הלאומי למכוניות מציג בצורה מרהיבה ומלאת רגישות ותשומת לב את התפתחות כלי הרכב מהמאה ה-18 ועד ימינו. המוזיאון, שהוקם על ידי קרלו ביסקרטי די רופיה, ממייסדי חברת פיאט (Fabbrica Italiana Automobili Torino), שופץ לפני מספר שנים ומציג עשרות דגמים של מכוניות שונות, מנועים, כרכרות ממונעות, שלדות וכן מודלים ייחודיים. גם מי שאינו מתעניין או אוהב מכוניות (כמוני) יהנה מהמוזיאון המעוצב והנפלא המשלב בתצוגה הרבה הומור והתייחסות לכל התקופות ההסטוריות בהן פעלו המכוניות השונות.

אתר המוזיאון: המוזיאון הלאומי למכוניות
כתובת המוזיאון: 
Corso Unità d'Italia, 40, 10126 Torino TO

מוזיאון המכונית. צילום: דלית קצנלנבוגן (2016)
מוזיאון המכונית. צילום: דלית קצנלנבוגן (2021)
מוזיאון המכונית. צילום: דלית קצנלנבוגן (2019)
מוזיאון המכונית. צילום: דלית קצנלנבוגן (2019)
מוזיאון המכונית. צילום: דלית קצנלנבוגן (פברואר ! 2020)

>>> הכפר הימיביניימי המשוחזר בתוך פארק ולנטינו שעל גדת נהר הפו נמצא כפר שהוקם בשנת 1884 לרגל תערוכה זמנית, בה שיחזרו בתים עתיקים ומגדלים שהיו אופייניים לכפרים ולערים באזור פיימונטה. התערוכה הזמנית היתה מוצלחת והפכה לתצוגת קבע. תוכלו לטייל בכפר הימי ביניימי בין חצרות וכיכרות, להיכנס לטירה ולמבצר ולבקר בכנסיה ובבית הארחה לעולי רגל. בנוסף לכפר המשוחזר נמצאים בפארק גן בוטאני, 'ארמון התערוכות' ובו אוספי ציורים מהמאות ה-19 וה-20, ו'קסטלו ולנטינו' (Castello Del Valentino), מבצר שהוקם במאה ה-17 עבור הדוכסית כריסטינה מצרפת. בתוך הפארק שבילי אופניים ומסלולי הליכה, ובקיץ ישנן אפשרויות לשייט על הנהר. בעבר (ויתכן שבעתיד) הוצב במרכז הכפר הימי ביניימי הפרזפה (Presepe) שתכנן המאייר הנודע עמנואלה לוצאטי. מדובר בתצוגה קסומה ומלאת אור של סצנת לידת ישו בבית לחם, בעזרת עשרות דמויות מצויירות על עץ.

אתר הכפר: אתר הכפר הימיביניימי המשוחזר

כתובת הכפר: Viale Virgilio, 107, Torino TO

הכפר הימיביניימי המשוחזר בטורינו. צילום: דלית קצנלנבוגן (2008)
פארק ולנטינו, הנמצא בצמוד לכפר הימי ביניימי המשוחזר. צילום: דלית קצנלנבוגן (2021)
פארק ולנטינו, הנמצא בצמוד לכפר הימי ביניימי המשוחזר. צילום: דלית קצנלנבוגן (2021)
ה'פרזפה' של עמנואלה לוצאטי. צילום: דלית קצנלנבוגן (2013)

>> מוזיאון הקפה של 'לוואצה': מוזיאון חדש (נפתח בשנת 2018) המוקדש לקפה ולהסטוריה של חברת לוואצה, נמצא מצפון למרכז העיר וממוקם במתחם שעיצבה חברת לוואצה בשטח תחנת הכוח היסטורית של טורינו. המוזיאון נקרא 'הענן' של לוואצה והוא מציג את תולדות החברה, ייבוא פולי הקפה, מכונות הקפה ההיסטוריות ומיתוג החברה לאורך השנים. הביקור כולל טעימה של קפה בתום הסיור.

אתר המוזיאון: מוזיאון הקפה של לוואצה

כתובת מוזיאון הקפה של לוואצה: Via Bologna, 32, Torino TO

>> מתחם לינגוטו ו'איטלי': מדרום למרכז העיר נמצא מתחם לינגוטו Lingotto, שהוקם בתוך אולמות מרכז הייצור של חברת המכוניות פיאט (Fabbrica Italiana Automobili Torino). רנצו פיאנו, אחד האדריכלים האיטלקיים הגדולים של זמננו, הוזמן לתכנון המתחם על ידי נשיא פיאט ג'יאני אניילי, שיזם את הפיכת 'איזור התעשייה' של פיאט למרכז קונגרסים ותערוכות ובו בתי קולנוע, שני בתי מלון, מרכז קניות, גלריה לאומנות והדובדבן שבקצפת: 'הבועה' (La Bolla) – חדר הישיבות עגול ושקוף ל-16 איש שהוקם על גג המתחם, כהמשך למנחת מסוקים.
כתובת 'איטלי' ומתחם לינגוטו: Via Nizza, 230, Torino TO

מתחם לינגוטו וה'בולה'. צילום דלית קצנלנבוגן (2016)

מול מתחם לינגוטו נמצא איטלי Eataly, הסופרמרקט של תנועת המזון האיטי – ה'סלואו פוד', תנועה שנוסדה בעיר ברה Bra בפיימונטה  בשנת 1989 כתגובת נגד לכניסת תאגידי המזון האמריקאים לאיטליה. התנועה דוגלת בחזרה לתרבות אכילה של מזון טבעי ולא מעובד המיוצר בצורה מסורתית. במתחם הזה תמצאו תוצרת מקומית נהדרת – לא חברות ענק ותאגידים אלא כל היצרנים הקטנים, החקלאים, וגם דוכני מזון בהם אפשר לאכול בין הקניות. המקום מקסים וכיף להסתובב בו אך הוא קצת רחוק מהמרכז.

אתר: איטלי טורינו
כתובת 'איטלי' ומתחם לינגוטו: Via Nizza, 230, 10126 Torino TO

מתחם 'איטלי'. צילום: eataly.net

בצמוד לאיטלי Eataly נפתח מרכז קניות חדש הנקרא Green Pea – "פארק מסחרי ירוק"  – חמש קומות של חנויות, תצוגות "ירוקות" ואפילו בריכה על הגג.

אמנות! למי שמחפש מתחמי אמנות מודרנית ואמנות עכשווית, הנה שניים מומלצים:

>> הגלריה לאמנות מודרנית GAMהגלרייה לאמנות מודרנית ועכשווית מציגה אוספי אמנות איטלקית מהמאות ה-19 וה-20 (אמנים כמו באלה, קארה, דה קיריקו, מודליאני, מוראנדי, מאפיי, מאנזו ועוד). המוזיאון נפתח ב-1993. מלבד תערוכות הקבע מתקיימות במקום תערוכות מתחלפות המציגות אמנות עכשווית בינלאומית.

>> מתחם OGR (Officine Grandi Riparazioni) – במבנה המהווה דוגמא מרהיבה לארכיטקטורה תעשייתית של המאה ה-19 בטורינו, ששימש בעבר כמוסך המרכזי של הרכבת, שוחזר והוסב לאחרונה למרכז רב תכליתי של אמנות, תערוכות, מופעים, קונצרטים, אירועי תיאטרון ומחול, סדנאות, סטארט-אפים ומציאות מדומה, סדנאות תרבות ועוד.

לפני שעוזבים את טורינו מומלץ לעלות לאזור הררי וירוק ממזרח לטורינו, שם ניצבת, מורמת מעם, בזיליקת סופרגה Basilica di superga. בכנסייה יפהפיה זו, שנבנתה על ידי פיליפו יוברה במאה ה-18, נקברו מלכי סרדיניה ששלטו באזור סבויה. סיבוב רגלי מאחורי הבזיליקה יביא אתכם אל האנדרטה לזכר קבוצת הכדורגל 'גראן טורינו' שמטוסם התרסק על ההר בשנת 1949. בבית הקפה שבתחנה העליונה של הרכבת נמצא צילום נוף העיר הנפרשת מתחת. הבריסטה אמר שנוף נטול ערפל שכזה אפשר לתפוס רק בשעת מוקדמת בבוקר.

אתר הבזיליקה: בזיליקת סופרגה
כתובת הבזיליקה: Strada Basilica di Superga, 73, 10132 Torino TO

בזיליקת סופרגה. צילום: דלית קצנלנבוגן (2014)
האנדרטה לקבוצת 'גראן טורינו'. צילום: חיים פטרוניו (2016)
מבט על טורינו מרחבת התצפית של בזיליקת סופרגה. צילום: חיים פטרוניו (2016)

+
+
+

מלונות מומלצים בטורינו

Principi di Piemonte

Grand Hotel Sitea

NH Collection Torino Piazza Carlina

Hotel Victoria

NH Torino Santo Stefano

+
+
+

אירועי אביב / קיץ בטורינו

לאירועים קרובים לחצו כאן

אירועי סתיו / חורף בטורינו

1 נובמבר 2024 ועד 12 ינואר 2025 מתקיים בטורינו פסטיבל האורות, באתרים שונים ברחבי העיר. פרטים נוספי כאן: Luci d'Artista.

+
+
+

הטיול הבא שלי לפיימונטה  – חם מהתנור! חדש!

טיול טעימות סתיו 2024 בפיימונטה 31/10-7/11

+
+
+


כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

איטליה בחורף, כדאי? בוודאי!

איטליה בחורף, כדאי? בוודאי!

ארבעה חודשים של חורף איטלקי בפתח, ואנשים שפעם לא היו מעיזים להוציא את הדרכון מהמגירה עד פסח, מנצלים (ובצדק) את מחיריהם הסבירים של כרטיסי... המשך
האביב האיטלקי כבר כאן

האביב האיטלקי כבר כאן

הגנים של איטליה לובשים את בגדי האביב שלהם. למה שלא תבואו לבקר? קבלו את הגנים הבוטאניים היפים ביותר בצפון איטליה*.... המשך