במילאנו, בירת העיצוב, האופנה, הכלכלה והמסחר באיטליה, יש כל כך הרבה מה לראות ולעשות! קבלו המלצות לסופשבוע נהדר במילאנו.
+
+
+
את הקפה הראשון שלי במילאנו שתיתי השנה עם חברתי החמודה ליאת בפרינצ'י (Via Speronari, 6). פרינצ'י היא בראש ובראשונה מאפיה עם שורשים קלברזים וכיום כבר רשת עם חמישה סניפים במילאנו ואחד בלונדון. אחרי שנרגענו קצת מהפחמימות המופלאות שחיזרו אחרינו ללא אפשרות סירוב, החלטנו להיות תיירות ולעשות סיבוב לדוגמה בעיר.
כתיירות טובות ביקרנו כמעט בכל אתרי התיירות המרכזיים של העיר, ובין לבין – ברחובות המיוחדים רק למילאנו, שלא תמצאו באף עיר איטלקית אחרת.
הנה רשימת האתרים שכדאי לכם לפקוד, בבואכם למפגש ראשון או שני עם העיר.
לדוגמא:
יום 1:
> הדואומו וכיכר הדואומו
> גלריה ויטוריו עמנואלה
> כיכר ותיאטרון לה סקאלה
> מוזיאון פולדי-פצולי
> אזור 'מרובע הזהב'
יום 2:
> פינקוטקה בררה
> רובע בררה
> מילאנו העכשווית: מפורטה גאריבלדי דרך קורסו קומו אל פיאצה גאה אאולנטי ושכונת איזולה (Isola).
יום 3:
> 'הסעודה האחרונה' ליד כנסיית סנטה מריה דלה גרציה
> המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה
> בזיליקה סנט אמברוג'ו
> אזור נאבילי כולל סילו ארמני
יום 4:
> קסטלו ספורצסקו
> שופינג (ויה דאנטה, קורסו ויטוריו עמנואלה, קורסו בואנוס איירס)
אז נתחיל…
היום הראשון
1
הדואומו
הקתדרלה (Duomo) של מילאנו היא אחת הדוגמאות הבודדות באיטליה לאדריכלות הגותית הבינלאומית, סגנון שהתפתח בצרפת החל מהמאה ה-12 והתפשט בעיקר בארצות שמצפון להרי האלפים. מבנה עצום, מפואר ומרשים זה, הניצב במרכז העיר, הפך למעשה סמלה של מילאנו. הדואומו נבנה במאה ה-14 ובנייתו נמשכה במאות שלאחר מכן. החזית עוצבה בתחילת המאה ה-19. הוא מצופה כולו שיש ומעוטר במאות פסלים, צריחונים, מגדלים ועיטורים מפוסלים הנראים כעבודת תחרה עדינה. זוהי אחת הקתדרלות הגדולות בעולם: אורכה 157 מטר, רוחבה 93 מטר, הוא מחולק ל-5 אגפים ויכול להכיל כ-40,000 איש בישיבה. בקירותיו נמצאים חלונות ויטראז' ארוכים. חוויה מיוחדת במינה היא טיפוס על גג הדואמו, ושיטוט בין הצריחונים המחודדים. תצפית נוספת על הכנסייה ניתן לערוך מקומת המסעדה של חנות הכלבו 'לה רינשנטה' (la rinascente) הנמצאת בסמוך: נכנסים לבית הכלבו ועולים במעלית לקומה 7, חוצים את קומת האוכל ויוצאים אל מרפסת התצפית שם נמצאות מספר מסעדות (יקרות), אך הנוף אל הדואומו שווה את הכל. בקומה 7 נמצאים גם שירותים – שזו בלבד הסיבה כי טובה להגיע הנה.
נזכרתי שבאחת הפעמים הראשונות שביקרתי במילאנו, התפעמתי (במידה שווה לדעתי) מהדואומו ומפרסומת ענקית של אמפוריו ארמני שנמתחה לא הרחק ממנו, על פני קיר שלם…
אחכ התחילו להופעי על כל בניין פרסומות כאלו, גם בארצנו הקטנטונת, אך הפינה הזו (Via Broletto פינת Via dell'Orso) שמרה אמונים לארמני.
ליד הדואומו נמצאת גלרית ויטוריו עמנואלה המרהיבה ביופיה, שזכתה לכינוי 'הסלון של מילאנו'.
2
גלריית ויטוריו עמנואלה
גלריית ויטוריו עמנואלה האלגנטית, המחברת בין פיאצה דואמו ופיאצה דלה סקאלה, היא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר של אדריכלות מודרנית מהמאה ה-19, המשלבת זכוכית וברזל. זהו רחוב מקורה שנבנה בסגנון ניאו קלאסי בין השנים 1877 – 1865 והפך מאז לאב-טיפוס של מרכז קניות. הגלריה משמשת עד היום מרכז מסחרי אלגנטי ויוקרתי ובו חנויות, מסעדות, משרדים ובעיקר – מקום מפגש לתיירים ומקומיים. שער הכניסה לגלריה, הפונה אל כיכר הדואמו, מעוצב כשער ניצחון, ומוקדש למלך ויטוריו עמנואלה השני, שהיה המלך הראשון של ממלכת איטליה המאוחדת.
עברו בשער ותוכלו להפנות ימינה אל קפה Motta ושם לנצל את השירותים (נקיים, בתשלום) או לעלות לקומות העליונות, שם נפתח מתחם אוכל נחמד עם שוק, דוכני אוכל, מסעדה ומרפסת תצפית. לחלופין תוכלו לפנות שמאלה אל בית הקפה של קאמפרי ולהנות מישיבה באחד המקומות הקלאסיים ביותר בו תוכלו להזמין אפריטיבו, כלומר, אפריטיף, כלומר: קאמפרי.
אחרי שתכנסו ותמשיכו פנימה אל מרכז הגלריה, תגיעו אל נקודת המפגש בין אולם האורך ואולם הרוחב. עמדו מתחת לכיפת הזכוכית והברזל המרכזית והביטו סביבכם על המבנה המדהים, המצופה כולו פסיפסים מוזהבים. על הרצפה תראו פסיפס ובו סמל הצלב הלבן בתוך רקע אדום, הלא הוא סמל האצולה של שושלת בית סבויה, שהמלך ויטוריו עמנואלה השני השתייך אליה.
סביב הסמל של בית המלוכה הפיימונטזי נמצאים פסיפסי רצפה המציגים את סמליהן של הערים אשר שימשו בעבר כבירות איטליה:
מילאנו שימשה כבירת ממלכת איטליה תחת שלטון נפוליאון (1805-1814) ואילו טורינו, פירנצה ורומא שימשו כבירות ממלכת איטליה – מאיחוד איטליה ועד ימינו:
השור מסמל את העיר טורינו, שהייתה בירתה הראשונה של ממלכת איטליה העצמאית (1861). החור השחור הנמצא בקרבת אברי הרבייה של השור נוצר במהלך אבולוציוני של עשרות שנים, בהן נוהגים מילאנזים ותיירים לתקוע את עקבם הימני בנקודה זו, לחוג סביב עצמם 360 מעלות בעיניים עצומות, להצביע עם הזרת והאצבע על דמות השור ולקוות שהמזל יפקוד את ביתם. המהדרין מחכים עד ה 24 בדצמבר כדי לבצע פעולה זו.
לפני שיוצאים מהגלריה אל פיאצה דלה סקאלה, שימו לב לתערוכת העולם של לאונרדו המציגה דגמים שנבנו על פי תרשימיו של ליאונרדו דה וינצ'י, שהיה פסל, צייר, מדען, מהנדס צבאי, ממציא ומה לא. כשתצאו מהגלריה תמצאו את עצמכם בכיכר גדולה, במרכזה ניצב פסלו של דה וינצ'י, שבילה כמעט עשרים שנה (1482-1499) במילאנו ועבד בשירותו של לודביקו ספורצה דוכס מילאנו. סביב הפסל ישנם מספר תבליטים, באחד מהם נראה לודביקו ספורצה מבקר בסדנתו של ליאונרדו בזמן עבודתו על אנדרטת הפרש שתכנן להקים לכבוד אביו של לודביקו, פרנצ'סקו ספורצה.
כיכר תיאטרון האופרה לה סקאלה, בה ניצב פסלו של ליאונרדו, שימשה את הבורגנות האיטלקית במאות ה-18 וה-19.
3
בית האופרה לה סקלה
תיאטרון האופרה לה סקלה הוא אחד מבתי האופרה המפורסמים ביותר בעולם. הוא נמצא במרכז מילאנו, בסמוך לגלריה ויטוריו עמנואלה, המחברת אותו עם כיכר הדואומו. חזיתו הניאו קלאסית איננה מפוארת במיוחד והוא מרשים הרבה יותר בפנים מאשר מבחוץ. התיאטרון, שנבנה בשנת 1778, נפגע וניזוק קשות במלחמת העולם השנייה אך שוקם ונבנה מחדש לאחריה וכן במהלך שנות ה 2000. גם מי שאינו מגיע לכאן למופע (של בלט, קונצרט או אופרה) יהנה מסיור בתוך בית האופרה עצמו ובמוזיאון הקטן הנמצא בו. למרות שהמוזיאון פתוח גם בבוקר, הכניסה לאולם עצמו אפשרית רק לאחר השעה 13:00. בבואכם לתכנן את היום – זכרו זאת.
אחרי הביקור בלה סקאלה תוכלו ללכת על רחוב Alessandro Manzoni, ולהגיע תוך שלוש דקות אל מוזיאון פולדי-פצולי.
4
מוזיאון פולדי-פצולי
ביתו הנאה של האספן האמנות בן המאה ה-19 ג'אן ג'אקומו פולדי פצולי הפך למוזיאון המציג את אוספיו, בהם יצירות אמני הרנסנס האיטלקי – בוטיצ'לי, ג'ובני בליני, פולאיולו, מנטניה, פיירו דלה פרנצ'סקה ועוד. אוספים נוספים מציגים תכשיטים, פורצלנים, שעונים, כלי נשק, אריגים, שטיחים וחפצי חן נוספים שנאספו במהלך מסעותיהם של בני המשפחה באירופה.
יוצאים מהמוזיאון ומגיעים אל מתחם אופנת העילית המכונה 'מרובע הזהב' (quadrilatero d'oro). מדובר ברחובות ויה מונטה נפולאונה Via Monte Napoleone, ויה מאנזוני Via Alessandro Manzoni ו-ויה דלה ספיגה Via della Spiga, ביניהם נמתחת רשת רחובות בהם מרוכזות החנויות של בתי האופנה המובילים ומותגי-העל. גם אם לא תוכלו לקנות שם אפילו מטפחת לאף, תוכלו לספוג את הרוח המילאנזית הנודפת מהחנויות ולהתבשם – מהעיצוב, הדמיון, היוקרה, האלגנטיות…
+
+
+
היום השני
את יומכם השני במילאנו תוכלו להתחיל בביקור בפינקוטקת בררה, המכילה את אוסף הציורים המקסים ביותר במילאנו. יוצאים מכיכר לה סקאלה, ממשיכים רגלית על Via Verdi שהופך ל Via Brera ומגיעים אל אזור האקדמיה לאמנות Brera, בתוכה נמצאת גלריית הציורים. הנה כמה דוגמאות ליצירות שתוכלו לראות בגלריה הנהדרת הזו:
5
פינקוטקה בררה
גלריית הציורים של אקדמיה בררה לאמנות (פינקוטקת בררה), מכילה את אוספי הציור והפיסול הגדולים והחשובים ביותר בעיר: ציור לומבארדי, ונציאני, פלמי וכן אוספי ציור ופיסול איטלקיים מתחילת המאה ה-20 (מרינו מריני, מודליאני, מוראנדי בוצ'וני ואחרים).
אל תשכחו להציץ בספריה היפה רגע לפני שיוצאים ממבנה האקדמיה.
לאחר הביקור בגלריה, כדאי לצאת ולשוטט ברובע בררה, על חנויותיו היחודיות, המסעדות ובתי הקפה המצודדים שבו. כנסו דרך Via Fiori Chiari ולכו בעקבות המדרכות המרוצפות בחלוקי נחל, המגדירים את רחובות המתחם, כמו Via Madonnina והרחובות סביב כנסיית Santa maria del Carmine.
6
מילאנו העכשווית
לפני שעוזבים את איזור בררה שימו לב שהליכה צפונה על ויה בררה Via Brera ובהמשך על ויה סולפרינו Via Solferino תוציא אתכם אמנם מן המרכז, אך אחרי כקילומטר תגיעו אל פורטה גאריבלדי ומתחם Eataly Milano המלא בכל טוב. בין פורטה גאריבלדי ותחנת הרכבת (סטאציונה פורטה גאריבלדי) נמצא איזור קניות ומסעדות נוסף, מדרחוב קורסו קומו Corso Como, בו אל תחמיצו את מתחם העיצוב קורסו קומו 10 הכולל גם מלון מעוצב. כשתגיעו אל קצהו של קורסו קומו תראו מולכם את כיכר Gae Aulenti הסופר סופר סופר מודרנית, סביבה בנייני זכוכית עם חנויות, בתי קפה ומסעדות, ואם כבר החלטתם לאתגר את סופר הצעדים שלכם היום – תוכלו להמשיך (או לפחות לצפות) אל ה'יער האנכי' – Bosco Verticale, שני מגדלי מגורים שופעי ירק ומיוחדים במינם שהוקמו בשנת 2014 וזכו בפרסי עיצוב. בהמשך לכיכר נמצאת השכונה הפועלית והטרנדית איזולה (Isola) – עליה תוכלו לקרוא המלצות כאן. עוד המלצות לביקור במקומות מיוחדים במילאנו המודרנית תוכלו לקרוא כאן ועוד הרבה דברים טובים תוכלו למצוא במדריך המקוצר למילאנו של שרון גור, המשכירה דירות בקוליקו שבאגם קומו.
+
+
+
היום השלישי
התחילו את היום בביקור ב'סעודה האחרונה' של ליאונרדו דה וינצ'י. לצורך הביקור יש להזמין מראש כרטיסים ליום ולשעה ספציפיים. נוסעים במטרו ויורדים בתחנת קאדורנה Cadorna. עשר דקות הליכה נוספות תביא אתכם אל כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, שם נמצאת היצירה המפורסמת.
ומה עושה מי שלא הצליח להזמין (בזמן) כרטיס באינטרנט? מומלץ להגיע מוקדם בבוקר, לפני פתיחת הקופות (08:00). הקופות נמצאות במבנה הצהבהב שמשמאל לכנסייה, (ראו בתמונה למעלה). כשהקופות נפתחות, עמדו בתור של אלו שלא הזמינו כרטיסים מראש ('Senza Prenotazione'), וכשיגיע תורכם תקבלו כרטיס ובו שעה במהלך היום, בה תוזמנו להכנס לסיור מודרך של כרבע שעה/עשרים דקות ב'סעודה האחרונה'. השיטה לא עובדת ב 100% אבל… כדאי לנסות!
אם יש לכם זמן 'לשרוף' עד שתגיע השעה אליה הוזמנתם, אפשר לבקר בינתיים בכנסייה עצמה, (שהיא פשוט יפהפיה!) ובחצר הפנימית שבה, ובתערוכות מתחלפות המוצגות במתחם.
7
הסעודה האחרונה של ליאונרדו
כנסיית סנטה מרי דלה גרציה נבנתה על ידי אחים מהמסדר הדומיניקני במאה ה-15. לודביקו ('איל מורו') ספורצה, דוכס מילנו, הזמין את האדריכל המפורסם בראמנטה להשלים את בניין הכנסייה ולעצבה ברוח אדריכלות תקופת הרנסנס בת זמנו. הכנסייה הייתה אמורה לשמש כמאוזוליאום (היכל הקבורה) של הדוכס, לכן הוזמן לאונרדו דה וינצ'י כדי שיצייר את קיר חדר האוכל של הנזירים. העבודה על 'הסעודה האחרונה', ציור הקיר המפורסם ביותר של ליאונרדו, החלה בשנת 1496 ונמשכה זמן רב. הציור הושלם בשנת 1497, אך בשל הטכניקה הניסיונית (לצבעי טמפרה, המבוססים על חלמון ביצה, הוסיף לאונרדו שמן) והלחות המצטברת שהתרכזה מתחת לציור, סבלה היצירה מנזקים רבים. הציור ניזוק גם בהפצצות מלחמת העולם השנייה, ב-1943. בשנת 1999, לאחר שנים של שיקום ושחזור, הוצגה מחדש היצירה לציבור.
ציורו של לאונרדו מציב את יהודה איש קריות יחד עם שאר השליחים המסובים בסעודה האחרונה, ומתרכז בפסוק המופיע בברית החדשה (מתי, כ"ו, 21-22) "…אומר אני לכם כי אחד מכם ימסרני". את השליחים מתאר לאונרדו ברגע זה ממש של סערה נפשית ("ויתעצבו מאד ויחלו איש איש לאמור לו: האנכי הוא אדני?"). לעומתם, מתואר ישו היושב בדממה מאופקת, כמקבל את הדין. הציור מתאר את הרגע המסמל את תחילת סבלו של ישו. הוא מבודד, שליו, מובדל מ-12 תלמידיו הנסערים ומבטו נוגה. יהודה הוא היחיד שלא מדבר ובידו שלושים השקלים שקיבל מהרומאים תמורת הסגרתו של ישו.
אחרי הביקור ב'סעודה', או בזמן שאתם ממתינים לתורכם להיכנס אליה ולא יודעים איפה כדאי לטייל בסביבה, תוכלו לבקר באחד משני אתרים הנמצאים במרחק הליכה של כמה דקות זה מזה.
8
המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה
המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה על שם לאונרדו דה וינצ'י מכיל בעשרים ושמונה אגפיו תצוגות שונות ומגוונות: הגלריה המרכזית מוקדשת לחייו ויצירתו של לאונרדו המהנדס והמדען, ובה מוצגים מודלים של מכונות שנבנו על פי תרשימיו וכתביו – מכונות מלחמה, כלי תעופה, כלי עבודה, רישומי מבנים שתכנן ועוד. אגפים נוספים מוקדשים להתפתחות כלי התחבורה, אמצעי התקשורת, המחשב ועוד. יותר מ-15 אלף פריטים המוצגים במנזר לשעבר, שהפך לאחד המוזיאונים החשובים באיטליה.
9
בזיליקת סנט אמברוג'ו
הבזיליקה, שהוקמה במאה הרביעית על ידי פטרון העיר אמברוג'ו הקדוש ונבנתה מחדש במאות ה-11 וה-12, היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר במילאנו ואחת הדוגמאות היפות ביותר לאדריכלות הרומנסקית בצפון איטליה. בכניסה לכנסייה חצר פנימית, המוקפת אכסדראות עמודים. פנים הכנסייה מחולק לשלושה אגפים המופרדים ביניהם בשורות עמודים. במרכז הכנסייה, מזבח הטפה מוזהב, יצירת מופת המציגה סצנות מחיי ישו והקדוש אמברוג'ו ב-22 ריקועי נחושת. מעליו חופה מגולפת, הנתמכת על ידי ארבעה עמודי שיש אדומים. בקיר המזבח פסיפס מרהיב ששופץ בשנת 1997. מתחת לרצפת הכנסייה, בקריפטה, קבורים הקדושים גרבאסו ופרוטאסו, לכבודם הוקמה הכנסייה, לצד קברו של הקדוש אמברוג'ו. לכנסיה שני מגדלי פעמונים, מן המאות ה-9 וה-12.
בסיום היום – בקרו באזור הנאבילי, הקם לתחייה בשעות הערב והופך שוקק חיים.
10
תעלת נביליו גראנדה
מערכת תעלות השקיה ותעלות המים המכונות ה'נאבילי', חיברו את מילאנו עם אגם מאג'ורה, אגם קומו והאזור הדרומי של חבל טיצ'ינו ופתחו את דרכי המסחר והתעבורה הימית ממילאנו של שווייץ ומערב אירופה, צפון מזרח אירופה והים האדריאטי. כיום הפכה התעלה המרכזית, נאביליו גראנדה Naviglio Grande, לאיזור בילויים ליליים, חנויות אלטרנטיביות, בתי קפה ומסעדות. אל איזור הנאבילי אפשר להגיע עם המטרו ולרדת בתחנת Stazione Porta Genova.
באיזור הנאבילי ותחנת הרכבת מילאנו פורטה ג'נובה תוכלו למצוא גם את המוזיאון של ארמני – Silo Armani, המוקדש לבגדים, פריטי ואביזרי אופנה.
לחובבי עיצוב אסור לפספס את מתחם פראדה הנמצא באיזור תחנת הרכבת מילאנו פורטה רומאנה. את אחד התיאורים המקסימים ביותר של המתחם מצאתי בבלוג הזה של מיכאל יעקובסון.
+
+
+
היום הרביעי
את היום אפשר להתחיל בביקור בקסטלו ספורצסקו, מאחוריו משתרע פארק סמפיונה, 'הריאה הירוקה של מילאנו'.
11
קסטלו ספורצסקו ופארק סמפיונה
טירת ספורצה, ('קסטלו ספורצקו') הנמצאת בלב פארק סמפיונה הענק והירוק, היא אחד האתרים החשובים ביותר בהיסטוריה של מילאנו. הטירה הוקמה כמבצר הגנה במאה ה-14 על ידי גלאצו II לבית ויסקונטי ומאז נהרסה ונבנתה מחדש פעמים רבות. היא הורחבה והתעצמה בידי בני משפחת ספורצה במאה ה-15 לאחר שאלה קבעו במקום את מעונם, והפכה בהמשך למעוז שלטונם הזר של הספרדים, הצרפתים והאוסטרים בין המאות ה-16 עד ה-19. רק לאחר איחוד איטליה במאה ה-19, כשעברה הטירה לרשות עיריית מילאנו, הפכה, לאחר שנערכו בה שיפוצים נרחבים, למרכז תרבותי המאכלס מוזיאונים רבים, ביניהם מוזיאון הפיסול, הפינקוטקה (גלריית הציורים), מוזיאון כלי הנגינה, מוזיאון ארכיאולוגי, ועוד.
יוצאים מהקסטלו ושוב רוצים קפה. ומאפה. וגלידה. אז Van bol & feste זו אופציה חביבה, ליד כיכר Largo Cairoli.
מפיאצה קסטלו אפשר לחזור אל אזור הדואומו דרך Via Dante החגיגי ומלא החנויות והמסעדות. כשתגיעו לדואומו תגלו שציר הקניות ממשיך מאחוריו, דרך קורסו ויטוריו עמנואלה Corso Vittorio Emanuele עד פיאצה סן בבילה Piazza san Babila, ומשם… לקניות! לכו על קורסו ונציה Corso Venezia עד Corso Buenos Aires והמשיכו עד Piazza Lima. כלומר, בחישוב פשוט, אם אתם יוצאים מויה דאנטה והולכים על הציר הזה עד פיאצה לימה, הרי לכם 3.5 ק"מ של שופינג….
ואיפה ישנים במילאנו?
כדאי ללון במרכז העיר!
Boscolo Milano, Autograph Collection
Hotel Indigo Milan – Corso Monforte
ובאיזור נאבילי:
+
+
+
תודה לליאת ק. פיורה וג'ובאני פולייזה על עזרתם בהכנת הכתבה.
